מלמד דני

בן מירה ואברהם, נולד ביום ט' באדר תשכ"ד (22.2.1964) במוסקבה, בירת ברית-המועצות. בשנת 1973, בהיותו בן 9 שנים, עלה דני עם משפחתו לארץ. בתחילה התגוררה המשפחה במרכז קליטה בנהריה, ולאחר מכן עברה לעכו. דני החל ללמוד בבית-הספר היסודי "בן-צבי", והמשיך בבית-הספר המקיף הכללי "קריית חינוך" - שניהם בעכו. דני היה פעיל בתנועת הנוער העירונית "נערן", סיים קורסים למדריכים וכן קורס מד"צים בבית-הספר הצבאי לחינוך. את קורס המד"צים הוא סיים בהצטיינות. בכיתה ט' צורף דני לכיתה של תלמידים מצטיינים, ונרשם לחוג "חשמלטרוניקה". בכיתה י' הוא החל ללמוד במגמת אלקטרוניקה, ונטל חלק במחנה קיץ לנוער שוחר מדע מטעם הטכניון. על לימודיו בכיתה י"ב זכה בתעודת הצטיינות. דני היה ספורטאי פעיל, וייצג את בית-ספרו בתחרות אישית-ארצית לאתלטיקה קלה לבתי-הספר העל-יסודיים.

דני גויס לצה"ל במחצית אוקטובר 1982, ועבר ללמוד בטכניון במחלקה לאווירונאוטיקה במסגרת העתודה האקדמאית. בתקופת לימודיו, היה דני רכז התרבות באגודת הסטודנטים של הטכניון והדריך במסגרת תוכנית "פר"ח". הוא אהב לקרוא ספרות רוסית והתעניין בשירה עברית, בייחוד קסמו לו שירי רחל. גם בטכניון המשיך דני בפעילות ספורטיבית, היה חבר בנבחרת השיט של הטכניון והרבה לשחות. הוא גם מצא לו פנאי לשוטט בארץ ולטייל בה. לאחר שתי שנות לימודים, החליט דני לקחת "פסק זמן" ולשרת בצה"ל. הוא עבר קורס בנושאי שלישות, סיים אותו בהצלחה ונשלח ללבנון כרכז כוח אדם ביחידה.

ביום י"ז באדר תשמ"ה (10.3.1985), נפל טוראי-ראשון דני בקרב בלבנון במלחמת שלום הגליל והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות האזרחי בעכו. הוא הניח אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו, הועלה דני לדרגת רב-טוראי.

במכתב התנחומים למשפחה, כתב מפקדו: "הכרתי את דני מאז הגיעו ליחידה. היה חייל בעל ידע מקצועי מעולה, אחראי, מסור, אשר ביצע את תפקידו לשביעות רצון מפקדיו תוך גילוי יוזמה, כוח רצון והתמדה. רב-טוראי דני היה חבר נאמן, ידיד אמת, אשר סייע לחבריו ותרם רבות ליחסי החברות ביחידה. היה אהוב ומקובל על חבריו ומפקדיו".

ואילו שר הביטחון ציין, כי דני "היה חייל מסור בעל מוטיבציה גבוהה, אהוד על חבריו ומפקדיו. התבלט בתבונתו ובגילוי כושר מנהיגות. סייע בכל המשימות אשר הוטלו על היחידה".

דברים לזכרו פורסמו בעלון הסטודנטים של הטכניון "אפסילון". כן התקיימה לזכרו "צעדת עכו".